הארקה – זה הנושא השנוי ביותר במחלוקת בתחום החשמל
לכן, הארקה מקומית. מה, למה, ומתי?
פרסום
השאלות האלה מייסרות לא רק מתחילים אלא גם אנשי מקצוע שהצליחו ללמוד ולעבוד בתחום החשמל בהצלחה
אני רוצה להתחיל עם הגדרות. אבל יש לקחת בחשבון שאני מביע את דעתי באופן בלעדי ובמילים פשוטות, לא תמיד רגולטוריות
אמצעי הגנה בפני חשמול TT ,TNS ,TNC-S הכול קשור למארזי מתכת. מארז מכונת כביסה, מקרר, דוד חשמל, לוח חשמל מתכתי. אותיות אלו מתייחסות לגופים מתכתיים. הארקת מוליך אפס בכניסה (הארקה מקומית) היא סוג נפרד, ונכון יהיה לקרוא – הארקה נוספת לאפס דווקא, נוספת כי פעם הראשונה אפס מאורק בשנאי.
למה להמציא שמות חדשים? על מנת להבין את הנאמר בשיחה, בדיאלוג. לפחות להבדיל בין הארקה מקומית ב TN ובין אלקטרודה מקומית להארקת הגנה.
להבנה הדדית. הארקה של מוליך אפס חוזרת על עצמה. הארקה מקומית זאת מתבצעת ונעשת עבור כל בית בנפרד, ואין בזה חשיבות רבה לכל הרחוב, לכל הרשת.
ההארקה המקומית שלך לא משחקת תפקיד עבור אחרים. אבל עבור הבית הפרטי שלך זה עשוי להיות חשוב. חשוב כי האפס יכול להישרף. לכן מתבצעת הארקה לכל בית ולכל לוח חשמל. וזה לא חשוב שקרוב לבית הותקן עמוד חשמל עם הארקה היורדת מהעמוד.
העמוד עצמו הוא הארקה והחוט יורד לאורך העמוד, זה לא משנה. כאשר אפס יישרף, אז הארקות העמוד ובכלל הרשת האלה לא יעזרו לך בשום צורה. לכן, חשוב לבצע הארקה על יד כל לוח חיצוני.
למעשה, לכולנו יש מצבים שונים. יש לנו מערכות הארקה שונות – TT ,TNS ,TNC-S לוחות חשמל שונים – מתכת או פוליאסטר.
אבל מכיוון שיש הרבה מהאפשרויות האלה והדיון לגבי איך וכמה יכול להתארך ובנוסף לא תמיד נוכל לקחת בחשבון את כל הניואנסים או השינויים האפשריים בעתיד, אז יש רק המלצה אחת, אפילו הנחיה – את הארקה מקומית חובה לעשות וחובה ולהגיע לערך מסוים של התנגדות כלפי מסה כללית של האדמה. האם זה תמיד שימושי או לא זו שאלה אחרת
חשוב מאוד הארקה מקומית במערכת TNC-S
בנקודת ההפרדה מוליך PEN לאפס והארקה חשוב מאוד הארקה מקומית כי PEN יכול להישרף לפני הנקודה זאת. ואז הארקה המקומית הזאת, מאפשרת להוריד פוטנציאל מסוכן.
ניקח דוגמה. יש לנו מעגל עם צרכן .2KW נניח מחמם מים. כל המתח של 230 וולט "יורד" עליו, אם הכול תקין. לאחר המחמם, הפוטנציאל הוא 0 וולט והארקה מקומית מחוברת כאן. אבל אין לה תפקיד במצב הזה, התקין
קרתה תקלה וחוט האפס נשרף
מה קורה עם המתחים? אם האפס מנותק, כל הזרם יעבור דרך הארקה מקומית. התנגדות חוט פאזה עד המחמם מים 2 אוהם, התנגדות מחמם 2KW היא 24 אוהם. התנגדות הארקה מקומית 10 אוהם והתנגדות הארקת שיטה 5 אוהם. התנגדות הארקה כוללת במעגל 40 אוהם. לפי חוק אוהם,
230 וולט \ 40 אוהם = 5.5 אמפר
מה זה נותן לנו? אנו יכולים בכל קטע לחשב מתח או ירידת מתח. עד המחמם 5.5 אמפר X 2 אוהם = 11 וולט
כלומר על החוט פאזה ירידה 11 וולט
230 וולט – 11 וולט = 219 וולט
פוטנציאל לפני המחמם
לאחר המחמם, ביציאה ממנו יהיה
5.5 אמפר X 24 אוהם = 132 וולט
209 וולט – 132 וולט = 77 וולט
כלומר בנקודה (בפס) הארקות איפה שמחוברת הארקה מקומית וכל הארקות שמחברות כל ציוד מתכתי בבית יהיה 77 וולט
אז אם לא הייתה הארקה מקומית, אז הפוטנציאל על כל ציוד היה 230 וולט כי המעגל לא היה סגור. בזה סכנה מערכת TNC-S
אבל מה היה קורה, אם הינו עושים את הארקה המקומית גרוע יותר, אם התנגדות גבוהה יותר? נגיד 100 אוהם.
לפי חוק אוהם
עולה התנגדות – יורד זרם. יורד זרם – יורדת נפילת מתח. כתוצאה מזה, על פס הארקות ועל כל גוף מתכתי יהיה פוטנציאל לא 77 וולט, נגיד 130 וולט. אבל אם במקום 10 אוהם, הינו עושים 3 אוהם, אזי הזרם היה עולה, הינו מפסידים יותר מתח בכל קטע ובסוף על הגוף המתכתי הינו מקבלים פחות מ 24 וולט. זאת המשמעות של הארקה מקומית במערכת TNC-S (רבים מסבירים את המשמעות של הארקה זו על ידי גם חוק אוהם, אבל המתח מחלקים בהתנגדות הכוללת של אלקטרודת הארקה ומקבלים איזשהו זרם שלא ממש רלוונטי להגנות)
מי שאוהב לחשב, יכול ליישם את חוק אוהם עבור אפשרויות שונות. אם אתה לא רוצה חישובים, אז רק זכור – כמה שהארקה מקומית יותר טובה, אז בניתוק האפס , הפוטנציאל יהיה נמוך יותר על הציוד שלנו. שוב – עבור רשת חשמל כולה זה לא ממש משפיע
יש דעה שחשמלאי טוב לא בונה על מצבי תקלה כי מבטיח שזה לא יקרה אצלו. אני חושב להפך. כל האלו הארקות ואמצעי הגנה בנויים למצב שיכול לקרות, להיות תקלה
מה קורה ושונה במערכת TT
במערכת זאת, PEמוליך איננו בכבל הזנה. מהרשת לבית מגיע רק שלוש פאזות ואפס. הנקודה חיבור אפס מהרשת לא קשורה לגופים מתכתיים במתקן בשום אופן. אם התנתק האפס או יישרף, מה יקרה? יתרחש אי איזון פאזות.
פרסום
בחלק מהשקעים המתח יורד, בחלק יעלה. בכל פאזה שונה. אבל מארזי מכשירים לא יגיבו לכך בשום אופן. ונראה כאילו שבמערכת TT לא נדרשת הארקה מקומית שלנו.
אבל אם לא נסתכל ולא נתייחס לציוד בבית שלנו ונסתכל רק על לוח החשמל עצמו. הארגז יכול להיות מתכתי או פלסטיק.
(אבל אפילו בלוח חשמל פלסטיק, הפלטה להרכבת פס דין ומהדקים היא מתכתית). עקב כל מני סיבות, יש מצב שפאזה תיגעה לגוף מתכתי של הלוח ואנחנו לא צריכים את "האושר" הזה. כשאנחנו באים ללוח ונוגעים לדלת, אנחנו לא יודעים שיש שם פאזה. ביד – פאזה, מתחת לרגלים – אדמה, אז מתחשמלים. אנחנו צריכים שיעבוד הגנה כלשהי. מפסק זרם או מפסק מגן. אבל, אמרנו שאפס הוא נותק או נשרף. אז יעזור לנו את הארקה מקומית. הפאזה תישאר על גוף הלוח ועל אלקטרודה הארקה, אבל אלקטרודה הארקה תעזור לנו להשוואת פוטנציאלים בין לוח מתכתי והקרקע איפה שאנחנו עומדים. כבר אי אפשר לומר שזו מערכת הארקה, זו יותר מערכת השוואת פוטנציאלים
אבל אנו, בתור חשמלאים, בכל זאת צריכים לחפור את האדמה, לתקוע את המוטות, לחבר עם מוליך. העבודה היא אותה עבודה, רק שם אחר.
במקרה שהלוח פלסטיק, זה רמת בטיחות אחת יותר. אז לא לעשות הארקה מקומית? לפי דעתי, בכל זאת, כדאי. כי, ברגע שהניתוק אפס, הארקה מקומית לא תאפשר לציוד בבית לעבוד במלוא העוצמה, אבל דווקא הארקה הזאת "תרכך" את אי איזון פאזות. נגיד התרחש ניתוק אפס ואין הארקה מקומית, אז המצב יהיה כזה
160 וולט
200 וולט
340 וולט
ואם הארקה קיימת
180 וולט
210 וולט
270 וולט
כפי שאנו רואים, שתי פאזות יכולים להיות ולהישאר פעילים
מסקנה:
הארקה מקומית הגיונית תמיד
תגובה אחת
בניתי ארון שירות מתכתי לשסתום פניאומטי ( 24 וולט DC) ויש טרמינל קטן שמוזן מחוץ לארון ממערכת כלשהי שלי לא ידוע מה טיבעה. בארון הזה שגודלו 30X20X17 סנטים יש הכנה לחיבור הארקה בין הדלת לארון, בידיעה שהמתחים כל עוד לא חודרת תקלה מהעולם החיצון אל תוכו לא עולים על 24 וולט DC האם יש תורך בהארקת הדלת לארון או שיש לפחד שעל גידי ההפעלה של השסתום (24VDC) עלול לבוא במגע גיד שמתחו בינוני ( עד 1000 וולט).
אשמח לקבל התיחסות. 0544424848