חלק 2
כל דבר חדש משתרש קשה. אבל הוא מתפרץ כמו נבט צמחי וכובש את כל החלל. זה היה עם מפסקי מגן (באותו הזמן, ממסרי פחת), עם תאורת לד… הייתה כל כך הרבה ביקורת, מאמרים כועסים מאנשים פשוטים וגם מומחים, אבל שום דבר לא הצליח. עבר והשתרש בכל מקום בחיינו
על סדר היום, טענת רכבים חשמליים. ושוב אפשר לקראו: רכב חשמלי הוא לא הפתרון, אלא הבעיה. ישנן השגות שונות לגבי בטיחות העמדות וגלובליות: כדי להפעיל רכב חשמלי יש צורך לייצר חשמל בתחנת כוח, לסלול כבישים. וגם הסוללות מדאיגות
מה אני חושב על חדשנות הזאת:
- מפסק מגן, ההגנה הכי טובה, הכי יעילה והוא לפני כל הגנות אחרות ואמצעי הגנה כמו הארקה, השוואת פוטנציאלים, מתח מגע וכו'
- תאורת לד. אני מתגעגע לנורות מהסוג הלא פופולרי ולא החלפתי בבית עדין נורות פלורסנט ונברשת הלוגן
- רכב חשמלי. לפי דעתי אקנה אותו מתישהו, אבל היום זה מוקדם מדי
בכל זאת, אני מדבר לא על זה היום. כשאנחנו חושבים על התקנת עמדת הטענה, בין אם זה בבית פרטי, בבניין רב קומות, במפעל או ביחידה צבאית, אז יחד עם הבטיחות אנחנו חושבים על העומס. עלינו להשוות גודל חיבור החשמלי, עומס הקיים על ידי צרכנים קיימים וצורך עבור עמדת הטענה. והתוצאה לא תמיד לטובתנו. כלומר, יש "גירעון אנרגטי"

מה אפשר לעשות?
- לבטל את הרעיון לרכוש מכונית חשמלית.
- לפנות לחברת ספק החשמל ולהגדיל את ההספק המותקן עבורנו.
- להגביל את עצמנו לשימוש בו-זמני בצרכנים
אני מציע מגביל עומס על ידי ממסר עדיפות (צרכן תעדוף)
למה אנחנו מתכוונים במילה עדיפות? בעת התקנה ותכנות הבקר, כל העומסים בבית מחולקים לפי חשיבות. אותם צרכנים שהכיבוי שלהם לא ישפיע על הנוחות והבטיחות "נופלים". ניקח דוגמה את הדירה. קומקום או תנור אפיה, או מכונת הכביסה אנו לא יכולים לעצור באמצע ולנתק אפילו זמני מהחשמל. באותו הזמן, חימום תת-רצפתי בפרוזדור או דוד חשמל, כמו טעינת רכב ניתן זמני לעצור. לכן, את דעתי, על מנת לאפשר תפקוד, למנוע הפסקות צרכים חיוביים ולהוציא לחלוטין מצבי התחממות ושריפות.
ידועים ממסרים להגבלת עומס או בקרי עומס שלא בעדיפות. חד פאזיים או תלת פאזיים. אבל, איך הם עובדים: הממסר מודד את הזרם במעגל העדיפות באמצעות שנאי זרם מובנה. אם הערך הנוכחי במעגל העדיפות אינו חורג מהערך שנקבע, מגעי הממסר נסגרים והעומס הלא עדיפות מחובר לאספקת החשמל. כאשר חריגה מערך הזרם שנקבע, המגעים נפתחים והעומס הלא עדיפות כבוי. כאשר צריכת הזרם במעגל העדיפות יורדת, הממסר מחבר אוטומטית את המעגל הלא עדיפות (עומס) לאספקת החשמל.

בדרך כלל משתמשים בממסרי עדיפות עומס כאשר הספק של רשת החשמל אינו מספיק, ולכן לא ניתן להבטיח את פעולת כל הצרכנים בו זמנית. לשם כך, ציוד חשמלי המחובר, מחולק לשתי קבוצות, כאמור::
– עדיפות, שלעתים קרובות בלתי אפשרי או לא רצוי לכבות
– לא עדיפות

כך זה עובד. אבל, אני מציע משהו יותר נוח ומתקדם. לדעתי המכשירים האלה "טיפשים". כי אם רק חסר מעט חשמל, אז הצרכן עדיין יהיה מנותק.
ממסר חכם עוקב אחר העומס עבור כל פאזה בנפרד, ולא את העומס כללי במתקן. היו ניסיונות לפתח ממסר שיעביר גם את העומס בין הפאזות. אבל מסתבר שזה פתרון מסורבל ולצורך שאנחנו מדברים עליו (עמדות טעינה) , נטשנו אותו. כמובן, כדי לשלוט בעומסים גדולים, נזדקק גם למגען מודולרי


עמדות טעינה עצמן אינן מספקות ישירות את האפשרות הזו. עקרון הפעולה של הבקר הוא כדלקמן. המכשיר מנטר כל הזמן את הזרמים המספקים את כל צרכני החשמל (ניתן להזניח צרכנים כמו תאורה, מכשירים קטנים , גדג'טים וכו' ולהביא בחשבון רק חזקים
נגיד, דוגמה, מדובר במפקדה ביחידת צה"ל. למכשיר מחברים 9 צרכנים (מעגלים) לכל פאזה – שלוש
במילים פשוטות, למקרה של מחסור בחשמל, אנו קובעים ומחלקים את העומסים הצרכנים על שלוש קבוצות. למשל, שני מזגן מרכזי, מטבחון ועמדת טעינה של מפקד יחידה הם בעדיפות.
עוד שלושה עמדות טעינה סגן ורמ"דים בעדיפות השנייה ועוד שלושה עמדות קצינים זוטרים ואורכים הם לא בעדיפות. נכנס לפעולה מזגן, לכן שני עמדות טעינה לא פעולות. הגיע המזגן לטמפרטורה רצויה ויצא מפעולה מדחס המזגן. מיד יתחיל לעבוד עמדת טעינה אחד או שניים באותה פאזה וכך, יש לנו בקרה בכל פאזה בנפרד והצרכן נכנס לעבוד מידי כשההזדמנות מציגה את עצמה.
עקב עובדה שמספר עמדות טעינה הם לא עומס חזק אחד, התוכנית המוצעת עשויה להיות פתרון לבעיה. מעטים יודעים על זה, אבל הודות לרעיון הזה יכולים להימנע מהחלפת שנאים, התקנת גנרטורים, פאנלים סולאריים, אגירת אנרגיה או נטישת החלום לגבי רכבים חשמליים

ממסר קטן זה יאפשר בכלל להתקין עמדת טעינה ובמקרים מסוימים לחסוך זמן רב בהגדלת גודל חיבור נוסף ועשרות ואף מעל מאה אלף שקלים להחלפת שנאי, בניית לוחות חשמל, רשתות חשמל…
אולי מישהו ירצה לשאול: איפה קונים, מי הספק בארץ, האם יש תו תקן. אין לי תשובה. אני, כמו תמיד, מציע את הרעיון הזה למפתחים ויצרנים ישראלים. אבל מצד שני, יש לי מכשיר כזה

אגב, אנו רואים בתמונה שיש 3 כפתורים בפאנל הקדמי של המכשיר. הם נחוצים כדי להכיל את המכשיר, להזין את הנתונים הראשוניים ולתכנת את התוצאה. אבל אנחנו משתמשים בהם רק פעם אחת. יום אחד אנחנו צריכים מסך וכפתורים. אז יש לי רעיון להסיר אותם כדי להפוך את המכשיר קצת יותר זול.

והרעיון השני הוא למקם את מגענים המודולריים הדרושים במודול אחד, כיחידה אחת. זה יהיה זול יותר, קומפקטי יותר וחיווט פשוט יותר
MASTAQ






















