המינוח התייעלות אנרגטית דורש אוורור

*ד"ר עופר אלון (מאמר 3 בסדרה)

 

פרויקטים להתייעלות אנרגטית המושתתים על היקף חיסכון באנרגיה בלבד, הופכים את הספק/מבצע לשומר הסף של צרכני האנרגיה בזירת הלקוח. מידת ההשפעה של מאפייני התפעול קריטית, ומשמעותה משליכה באופן ישיר על היקף החיסכון, והחזר ההשקעה שיניב הפרויקט בסופו של יום.

פרסום

במאמרים הקודמים, התמקדתי בפרדוקס האירופאי הכרוך בצמיחת הביקוש אל מול הצורך להתייעל ולחסוך באנרגיה. במאמר זה, אתייחס לאופן השימוש הגורף במונח התייעלות אנרגטית שעל פניו מצטייר כתהליך מניב המושתת על תוצר מובהק וחד משמעי.

לכאורה, עם אכן מדובר בתהליך כל כך מתבקש מדוע אינו מיושם באופן גורף?  במענה לשאלה חשובה זו, ראוי לבחון את נקודת המבט של המתבונן מהצד, מבחינתו מדובר בהצעה מעניינת המוגשת לעיונו ע"י ספק מיומן שמצא לנכון להגדיר פרויקט יש מאין, ולשכנע שהוא בעל היתכנות טכנו-כלכלית ריאלית ליישום. על פניו הדברים ראויים למחשבה, ואולם עד מהרה לאחר שהתעמק בהצעה גילה שהמונחים "כבדים ומסורבלים" ולעיתים רבות אינם שזורים בשפתו. יתר על כן, לעיתים אופן התבטאות ושפת הגוף של הספק מעלים ספקות, ובמיוחד באם מדובר בלקוח פוטנציאלי המתבקש להשקיע ולקחת סיכונים. כתוצאה מכך, הדרך קצרה להיווצרות רושם מוטעה ולתחושה שיתכן ומדובר במשפטים מכובסים, המשתלבים בסל "הסיסמאות הירוקות" אשר מתבססים על יכולת מימוש אוורירית כזו או אחרת.

ובכן הדרך להצלחה לעיתים ארוכה ומייגעת, כך גם המונח התייעלות אנרגטית. הוא אינו מייצג בהכרח "פרי בשל" הממתין לקטיפתו מהעץ אלה שילוב כלים תפעוליים ויכולות ביצוע במהלך מובנה. הניסיון מלמד, כי חלק מהלקוחות אשר "מרימים את הכפפה" ומפנים משאבים למימוש פוטנציאל ההתייעלות, אינם מודעים די הצורך למורכבות התהליך. לעיתים הם מבצעים מהלכים מורכבים בטרם הפנימו את היתרונות המצופים לצד ההשלכות הבלתי צפויות. אותם לקוחות שהחליטו, מכל סיבה שהיא, לממש פרויקט שהוגדר "כדאי" מבלי שבחנו את מלוא המשמעויות, ככל הנראה התקשרו עם מבצע (אין זה משנה עם הוא עובד הארגון או קבלן חיצוני) שאינו מסוגל להשיג את התוצר המוסכם, ובכך יוצר דימוי בעייתי לתחום הנובע באופן לגיטימי מההבדל בין הרצוי למצוי.

העצמת הדימוי

במידה מסוימת, ניתן להבין את הסיבה להיווצרות הדימוי העמום למונח התייעלות אנרגטית ובמידה רבה גם לעוסקים בו. סיבה נוספת לכך, נובעת מחוסר הבהירות הנלווה לעסקה החל משלביה הראשונים. מבחינה סטטיסטית, ניתן לראות שאותם לקוחות שלא השכילו להרים את הכפפה, בפועל זנחו את הרעיון וכתוצאה מכך נשארו הבעלים של "פרויקטים מבוזבזים". ככל שניתן לאפיין את המגמה, ניתן להניח שמקורה של התנהלות המאפשרת בזבוז אנרגיה נובע כתוצאה מדימוי נמוך, דעות קדומות, התעסקות בטפל והתעלמות מהעיקר. עוד הוכח, שחלק מהלקוחות הפוטנציאלים לעיתים מזומנות אינו מסוגל להתייחס באופן מובנה וקונקרטי להצעת התייעלות אנרגטית (טובה ככל שתהיה) מכיוון שאין לו את הכלים הנדרשים לכך.

התסכול המשותף

מנקודת המבט של ספק התייעלות אנרגטית, התנהלות הלקוח מתסכלת. לראיה, הוא הגיש הצעה מובנית המגלמת ומשקללת את כל שלבי העסקה ותוצריה, למרות שהוא השקיע זמן וידע רב המגולם בהצעה, הוא נתקל בלקוח שאינו מסוגל להפנים (אין הזמנה!). לאור זאת, מתעצמת  תחושת אי הוודאות עד למצב שבו הפוטנציאל הוודאי לכאורה, נשאר על הנייר ולא ממומש.  ניתן להשליך על גורמים רבים את הסיבה/ות לחוסר המימוש המשווע של פוטנציאל ההתייעלות, אינני רואה בכך תוחלת. ראוי להפנים ומכאן תצא הברכה, כי תהליך התייעלות אנרגטית כרוך ברמת סיכון  מסוימת, ולכן ניתן להבין מדוע כל כך הרבה לקוחות פוטנציאלים אינם משתתפים בחגיגת "החיסכון האנרגטי" המיוחל.

בכדי לנסות ולהבין את הסיבות למימוש הנמוך, על ספקי השרות להפנים בראש ובראשונה את ליבת עיסוקו של הלקוח הפוטנציאלי, את אופן ההתנהלות השוטפת שלו ואת העובדה שהוא מעוניין להמשיך לעסוק בכך. משמעות הדבר היא שהלקוח אינו מעוניין לשנות את תחום עיסוקו להתייעלות אנרגטית, אלא ליהנות מהתוצר והערכים המוספים שהוא יקבל מהפרויקט!

באופן לגיטימי, הלקוח מעוניין בתוצאה החיובית של הפרויקט, וגם זאת בעירבון מוגבל עד שהוא מפנים את ההשקעות המתבקשות. מסיבה זו, פעמים רבות מפספסים "ספק ההתייעלות" והלקוח את האינטרס המשותף, ובסופו של יום את ההזדמנות למימוש הפוטנציאל "הכמעט וודאי". הפרי הבשל נופל מהעץ, רקוב וחסר תוחלת.

יכולת החיזוי  

מכיוון שמדובר במהלך מובנה, כל הצדדים לפרויקט מחויבים להתייחסות טכנו-כלכלית מקיפה בדרך להשגת מטרת יעד מוגדרת. מכאן נובע החיסרון המובהק ביישום "פרויקטים ספורדיים" שאינם חלק מתוכנית אסטרטגית לניהול אנרגיה, ובהקשר זה אין הבדל מהותי בין התנהלות משקי הבית, המסחר והתעשייה. הכיצד?

המתווה העסקי המקובל לסגירת הסכמי התקשרות בפרויקטים להתייעלות אנרגטית, מתבסס על בחינת תוצרים לאורך זמן כאשר נקודת הייחוס מושתתת בדרך כלל על היקף החיסכון באנרגיה. גישה זו, אמורה לבטא צורך מובנה לשמור על יעילות מתמשכת ובמקביל לחזק את הקשר בין ספק השרות ללקוח בדרך להשגת "חשמל נקי – כזה שלא יוצר מעולם". הוכח, שלמרות ההיגיון בגישה הקיימת במקרים מסוימים היא מחדדת את הבעייתיות שבתהליך. בפועל, הגישה הערכית הופכת את תפקיד הספק/מבצע בחלק מהפרויקטים ובעל כורחו ל- "שומר סף" של צרכני האנרגיה בזירת הלקוח. מצב זה נוצר באופן "טבעי", לאור הקשר הידוע מראש בין מאפייני התפעול לרמת/גרף צריכת האנרגיה. מדובר במאפיינים הנמצאים בשליטת הלקוח, אשר משליכים באופן ישיר על היקף יכולת החיסכון והחזר ההשקעה שיתקבל בפועל ובאופן יחסי לנקודות הייחוס שהוגדרו מראש בבסיס העסקה.

לעיתים, הסכם לקוי יוצר חוסר התאמה מובנה בין הספק ללקוח, ולמעשה אינו מאפשר תיאום צמוד למציאות בין הציפיות המובטחות לתוצאות בפועל. אי לכך יזמים רבים (לקוחות/ספקים) נרתעים מלהיכנס לנושא למרות הפוטנציאל הגדול לכאורה, וזאת מתוך חשש להיחשף לרמת סיכון גבוהה וליכולת מינימליסטית להוכיח בסופו של יום את תוצרי הפרויקט. אי לכך, חלק גדול מהפוטנציאל בתחום ההתייעלות האנרגטית עדיין לא ממומש.

מהות העסקה

בטרם תיסגר עסקה טובה לכאורה, חשוב שהספק יבחן לעומק את מאפייני הפרויקט ואת הסיכון הכרוך במימושה (עלויות נלוות, חוסר שיתוף פעולה, מערכת בקרה לקויה/מיושנת וכדומה). רק לאחר הבירור המעמיק, ראוי שהספק יצהיר בפני הלקוח על תוצרי הפרויקט והחזר ההשקעה הצפוי, שאתו הוא בטוח שיוכל להתמודד. ככל שרמת אי הוודאות גדולה, קיימת לכך השלכה ישירה על הלקוח ולכן הוא חייב להיות מיודע על כך. ספק הוגן אמור לדווח ללקוח, ללא קשר להיתכנות שהוא עלול לגרום לו לסגת מהחלטתו לממש את הפרויקט, וזאת בטרם לקח על עצמו מחויבות כל שהיא לתהליך.

פרסום

הסכם ההתקשרות מהווה בסיס להצלחת הפרויקט, הוא חייב לכלול באופן מובנה את מלוא ההתחייבות של הספק והלקוח. עצם חתימתם על מסמך ההתקשרות, אמור להוות הסכמה ברורה על מתווה הבדיקות ונקודות הייחוס של תוצרי הפרויקט (כמות הצרכנים, מאפייני התפעול, עומסים משתנים וכו').  כמו כן, ההסכם אמור לציין במפורש את האמצעים הנדרשים להכנת האתר, מאפייני הביצוע המתבקשים, אופן שמירה על אופטימיזציה תפעולית (יעילות מתמשכת) ומאפייני אחזקה ותחזוקה מונעת. חלק נוסף ובלתי נפרד מהסכם, ראוי שיכלול את אמצעי הניטור הנדרשים להוכחת תוצרי הפרויקט שהוגדרו (רמת החיסכון, יעילות מרבית, צמצום פליטות וכו'), בהתבסס כאמור על נקודות ייחוס שהוגדרו מראש, ועל אבחון מצב נתון טרום ביצוע, לעומת מצבו המשופר לאחר ביצוע הפרויקט.

לסיכום, מדובר בתהליך מורכב המחייב שיתוף פעולה מתמשך בין כל הצדדים המעורבים (לקוח/ ספק ובאי כוחו), רק כך ניתן להגיע למטרת היעד באמצעים טכנו-כלכליים ריאליים ליישום ובעלות תועלת מקובלת על הצדדים. בהצלחה!

 

 

* ד"ר עופר אלון, מנכ"ל חברת סיגון גלובל בע"מ, מומחה להתייעלות אנרגטית ובקרת אקלים, כתב את טיוטת התקן ISO/50001 לניהול אנרגיה, יו"ר המשלחת הישראלית לחיסכון באנרגיה ב- ISO/TC257

** המאמר מתבסס על ספרו של ד"ר אלון – קירור ומיזוג אוויר המדריך המלא (564 עמודים)

 

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל חשמלנט. חשמלנט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום החשמל והתאורה .בחשמלנט תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום החשמל והתאורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

כתבות נוספות

מונה חכם - מה כל כך חכם במונה החכם ?

10 במרץ 2024

הכנות לחירום: ישראל מתמודדת עם תרחיש מלחמה בחזית הצפונית

21 בפברואר 2024

איגוד ערים לסביבה שרון כרמל הגיש השגות לחידוש היתר הפליטה של תחנת הכוח "אור...

10 בדצמבר 2023

הטכנולוגיה של חברת TMC Transformers Italy בתחום חוות השרתים (Data Centers):...

4 באוקטובר 2023

רשת החשמל הישראלית פגיעה ושברירית עקב ריכוזיותה
כבו את האור (מעל השונית)
מונה חכם - מה כל כך חכם במונה החכם ?

10 במרץ 2024

הכנות לחירום: ישראל מתמודדת עם תרחיש מלחמה בחזית הצפונית

21 בפברואר 2024

איגוד ערים לסביבה שרון כרמל הגיש השגות לחידוש היתר הפליטה של תחנת הכוח "אור...

10 בדצמבר 2023

הטכנולוגיה של חברת TMC Transformers Italy בתחום חוות השרתים (Data Centers):...

4 באוקטובר 2023

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום