קודם כל, אני רוצה לבקש סליחה מהחשמלאים המקצוענים – אלו ש"אכלו את השיניים" (ואת הידיים) במהלך אינספור התקנות של רשתות ת.א.מ. אני יודע, אתם לא תמיד אוהבים שמישהו מהצד מנסה להסביר לכם איך לעבוד. אבל למרות שאני לא זה שמושך את הכבל פיזית בכל פעם, אני "מחובר" לרשתות האלו יום-יום כבר 25 שנה.
התופעה המדאיגה: גרירה במקום גלגול לצערי, לא פעם – ואפילו לעיתים קרובות מדי – אני רואה איך במהלך התקנת רשת עילית של 0.4 קילו-וולט, פשוט מגלגלים את כבל הת.א.מ ישירות על הקרקע. בלי גלילים, בלי חבל מוביל, פשוט גרירה אגרסיבית. בדרך כלל התירוץ הוא פשוט: למתקינים חסר הציוד המתאים או הגלילים הדרושים.
למה זה כל כך נורא? הבידוד של הת.א.מ הוא הלב של הרשת. כשגוררים אותו על הקרקע, על בטון, על מתכת או על ענפי עצים, נגרם נזק בלתי הפיך:
פרסום
-
פגיעה באיטום: הלכלוך והשריטות על הבידוד פוגעים ביכולת האיטום של מהדקי הענף החודרים (IPC).
-
קיצור אורך חיים: שחיקה, זיהום וחדירת לחות למוליך מקצרים משמעותית את חיי הכבל.
-
סיכונים בטיחותיים: נזק לבידוד הוא פתח להפסדי חשמל, קצרים, ובמקרה הגרוע – סכנת התחשמלות.
-
מראה הרשת: בואו נודה על האמת, כבל שרוט ומלוכלך פשוט נראה כמו עבודה חובבנית.
איך עושים את זה נכון? (השיטה המקצועית)
כדי לשמור על שלמות הבידוד ולהבטיח רשת אמינה לעשרות שנים, חובה להשתמש בציוד עזר ייעודי:
-
גלילים תלויים על עמודים: אלו מונעים כל מגע של הכבל עם הקרקע, מפזרים את העומס באופן שווה ומגנים על הבידוד במהלך המתיחה.
-
חבל מוביל: מונע את הצורך לגרור את הכבל עצמו בתוואי הדרך.
-
גרב הרכבה (Pulling Sock): להגנה מקסימלית על קצה הרשת בזמן המשיכה.
-
סיבוב הרכבה (Swivel): אביזר קריטי למניעת פיתול מיותר של הגידים בתוך הצרור בזמן המתיחה.
בשורה התחתונה: סיבוב ימני הוא אולי פתרון הנדסי למבנה הכבל, אבל שמירה על הבידוד היא הפתרון ההנדסי לאמינות הרשת. אל תתנו לחיסכון של כמה דקות בהתקנה להרוס עבודה של שנים.
פרסום
MASTAQ
