המשרד להגנת הסביבה מציג את אבני הדרך למעבר למשק מאופס פליטות: יישום תוכנית אופרטיבית למעבר לייצור אנרגיה מתחדשת; הסטה מהשקעות פוסיליות להשקעות דלות פחמן; ושימוש בהכנסות מתמלוגי הגז להשקעות חברתיות ומאופסות פחמן
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בדיון היום בוועדת הכספים: "העולם מתמודד עם משבר אקלים קשה, ודרך המלך היא הפחתת פליטות משמעותית באופן גלובלי. כדי לעמוד ביעד שממשלת ישראל הציבה, של אפס פליטות גזי חממה עד שנת 2050, עלינו לצמצם בהדרגה עד להפסקה מוחלטת את ההסתמכות על הגז כמקור אנרגיה ולעבור לייצור 100% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים. זו משימה לאומית רחבת היקף, וכל הממשלה והגופים הרלוונטיים צריכים להיות מחויבים לכך"
פרסום
המשרד להגנת הסביבה הציג היום בדיון עידוד השקעות באנרגיות מתחדשות בוועדת הכספים של הכנסת בראשות ח"כ אלכס קושניר, במסגרת יום הסביבה והאקלים, מודל למדיניות השקעות שתקדם אנרגיות מתחדשות. המודל עתיד להוביל את ישראל לעמוד ביעד לאיפוס פליטות גזי החממה עד 2050.
גורמי המשרד להגנת הסביבה, בהובלת השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג; מנכ"לית המשרד גלית כהן; וסמנכ"ל בכיר לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה, יובל לסטר, הציגו תוכנית הכוללת שלוש אבני דרך מרכזיות למעבר למשק מאופס פליטות: יישום תוכנית אופרטיבית למעבר לייצור אנרגיה מבוססת מתחדשות; הסטה מהשקעות פוסיליות להשקעות דלות פחמן; וכן שימוש בהכנסות מתמלוגי הגז להשקעות חברתיות ומאופסות פחמן.
בנוסף, מציג המודל דרכים למדיניות השקעות לקידום אנרגיות מתחדשות וצמצום השפעות סביבתיות:
פרסום
- הימנעות: הימנעות מהשקעה בענפי משק המזוהים כפעילויות מזהמות, כמו כרייה, הפקה, ייצור ושינוע דלקים פוסיליים. בנוסף, הימנעות מהשקעה בפעילויות המפירות באופן חמור דיני סביבה או בעלות השפעות חברתיות שליליות קשות, כפי שמעוגן בחקיקה האירופאית לסיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על הסביבה.
- ניצול הזדמנויות: יעד להשקעות בפעילויות המיושרות עם עקרונות החקיקה האירופאית לסיווג פעילויות כלכליות. יעד ההשקעה צריך לעלות בהדרגה עם השנים, כך שתיק ההשקעות יהיה יותר "ירוק".
- "הכי טובים בקבוצה" (Best in class): דירוג השקעות בשני שלבים: דירוג פיננסי, ולאחר מכן דירוג לפי מדדים סביבתיים וחברתיים – דירוג ESG – ובחירה בפעילויות עם הציון הטוב ביותר להשקעה.
