כבר יוצאים לדרך – מה שטוב לאירופה טוב לישראל

נציגי משרד הכלכלה הסבירו בפתח הישיבה כי התקנות משלימות את ההסדרות האירופיות שהמשרד התחייב להביא לוועדה. שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, ציין כי הרפורמה מתקדמת בקצב שהובטח לוועדה והוסיף כי הרפורמה מכילה רכיבים רבים, בהם איסור מניעת יבוא מקביל וכבר יש אכיפה בעניין, רפורמה שמאפשרת לא לעצור בנמל ותוך פחות מחצי שנה 80% מהמוצרים אכן לא עוצרים בנמל. בנוסף, ציין השר כי מופו 444 התקנים והמשרד מגיש לוועדה 20 רגולציות נוספות שהוא מבקש לייבא בהתאם לאסדרה האירופית.

עוד ציין השר כי המועד האחרון שבו שרים יוכלו לבקש החרגה הוא ה-26 בפברואר 2025, ומה שלא יוחרג יצטרך לעבור למסלול אירופי עד 10 באוקטובר 2025, והחלטות סופיות בבקשות ההחרגה יצטרכו להתקבל עד 10 בינואר 2026. "יש הפנמה ברפורמה ויותר ויותר יבואנים יתחילו להביא סחורה במסלול החדש, ואני מתכוון לצלול לנושא האכיפה", סיכם השר.

עם זאת, ראש תחום הערכת סיכונים במשרד הבריאות, ד"ר תמר ברמן ביקשה להתייחס ליישום הדירקטיבות העוסקות בצעצועים לילדים מתחת לגיל שלוש ובעיקר למוצצים , בקבוקים וכי אוכל להזנת תינוקות. היא הסבירה כי המשרד מבקש לדחות את הכניסה לתוקף של המוצרים הללו ב-18 חודשים, בגלל הדאגה שלמשרד הכלכלה אין גישה פנימית למערכות האיחוד האירופי ואין לו ניסיון מספיק באכיפה. "ראוי שתצבאו ניסיון באכיפה לפי הדירקטיבה האירופית ואז תכניסו מוצרים מסוכנים", אמרה ד"ר ברמן לנציגי משרד הכלכלה.

פרסום

השר ברקת השיב כי הילדים באירופה לא חשופים באופן אחר מילדי ישראל למוצצים ובקבוקים. מנהל מערך האסדרה במשרד הכלכלה, ינון אלרועי, אמר כי הוא ממליץ למשרד הבריאות לבדוק מה קורה אצלו באשר לטיפול במזון ותמרוקים, ואמר כי בינתיים אנשים קונים מוצרים מחו"ל ואף אחד לא יודע מה רמת הבטיחות שלהם. הוא הסביר כי אם יכנסו מוצרים זולים יותר אז תהייה להם בדיקת דגם וזה ישפר את המצב, ובכל מקרה היישום יחל בפברואר 2025.

נציגת מרכז טאוב, מאיה שדה, אמרה כי במרכז ביקשו נתונים על מערך האכיפה, וגילו כי מאז 2021 נבדקו 7 לולים לתינוקות מתוכם 87% לא עמדו בתקן, נבדקו 2 שידות ו-100% מהן לא עמדו בתקן, ושאלה היכן מערך האכיפה של המשרד. לדבריה, צריך לוודא שגם מערך האכיפה דומה למה שקורה באירופה. נציגת עמותת בטרם לבטיחות ילדים, עדי פרטוש, הוסיפה כי "זה לא עניין של הפחדה, זה דיני נפשות. הילדים הם הכי פגיעים".

היו"ר ביטן ביקש מהמשרדים להגיע להסכמה בעניין ולבחון אפשרות של דחיית מועד הכניסה לתוקף. בעקבות זאת הסכימו נציגי המשרדים לדחות את היישום ל-1 במאי 2025. בנוסף, היו"ר ביטן הבטיח לקיים דיון בעניין על מנת לבחון את ההיערכות לאכיפה.

נציגת לובי 99, מלי טופצ`יאשוילי, ביקשה לדעת האם מועדי תחילה שונים למוצרים שונים ימנעו עוזלת מחירים, ושאלה האם יש שיתוף פעולה מצד משרדי ממשלה אחרים. השר ברקת ציין כי רוב משרדי הממשלה העבירו מידע למשרד הכלכלה, ובינואר תפורסם הרשימה המלאה של תיקוני החקיקה הנדרשים.

פרסום

נציגת משרד הבינוי והשיכון, אסתי כהן ליס, ציינה כי המשרד העביר את הטבלה שלו, אבל לא קיבל עדיין תקציב ולא קיבל אפשרות להשתמש במרכז הידע. "היו הרבה הבטחות אבל אנחנו לא יכולים לממש את זה". אלרועי השיב, כי עד ה-9 בינואר יעביר משרד הכלכלה את רשימת החיקוקים הרלוונטיים לתיקון, ולאחר מכן יוכלו המשרדים לפנות למרכז הידע.

במהלך הדיון אושרה סעיפים נוספים לצו המבקשים להחיל את הרפורמה על 20 קבוצות מוצרים חדשות, בהן דירקטיבות למוצרי קוסמטיקה ודירקטיבה למניעת זיהום מי שתייה שיכנסו לתוקף בעוד כשלוש שנים, הוראות חדשות לעניין מכשור רפואי שיכנסו לתוקף ב-1 ביולי 2025, הוראות רגולציה להתקני ריסון ברכב לילדים מה-1 בפברואר 2025 ועוד.

בתום הדיון אישרה הוועדה פה אחד את הצו, בקולותיהם של היו"ר ביטן, ח"כ שלום דנינו וח"כ עודד פורר. לאחר מכן הודיע היו"ר ביטן כי יבקש דיון מחדש ולא יעביר את התקנות לחתימת השר עד שלא יקבל התייחסות של משרד הכלכלה על ההמשכיות של מרכז הידע. הוא הסביר כי לא ייתכן שבעוד שנה או קצת יותר יעזבו הממונה על התקינה או אנשי הצוות שלו, ואז יבואו עובדים חדשים שירצו זמן ללמוד את הנושא. המשנה ליועצת המשפטית של משרד הכלכלה, עו"ד גלית יעקובוב, הסבירה כי המידע הוא מידע מוסדי ולא אישי, והיו"ר ביטן התעקש ואמר: "אני רוצה ביטחון שמרכז הידע יישאר ויישמר, וזה לא רק המחשוב זה גם האנשים".