אז כמה מהנדסים באמת חסרים בישראל?- סקר פתוח

כמה מהנדסים ובוגרי מדעי המחשב חסרים בישראל?

פרסום

להשתתפות בסקר לחץ כאן

מחדדים את המספרים: רשות החדשנות תבחן צרכי כוח האדם של חברות ההיי-טק – בכדי לשפר המידע המצוי בידי המדינה על מספר המהנדסים והמתכנתים החסרים בישראל מדי שנה

כמה מהנדסים ובוגרי מדעי המחשב חסרים בישראל? העובדה כי קיים מחסור מצטבר במהנדסים זה למעלה מעשור בישראל וכי פערים אלה הולכים וגדלים ידועה זה תקופה ארוכה, אך מספר המהנדסים החסרים לחברות במשק גובש עד כה על בסיס הערכות מבוססות של סדרי גודל, ללא נתונים מלאים מהתעשייה ומידע שלם  ומדויק על ההיקפים החסרים.

לאור הפער הקיים כיום ותשומת הלב המוגברת אשר צפויה לשים רשות החדשנות החדשה על נושא המחסור בכוח אדם בענפים הטכנולוגיים השנה, החליטה רשות החדשנות לבנות לראשונה סקר צרכים וחסרים מול כלל החברות המובילות בענפי הטכנולוגיה בישראל, על-מנת לחדד את היקפי הצרכים והאתגרים בנושא כוח האדם בתחום.

הסקר, אשר יונגש לכלל החברות הישראליות הפעילות בענפי ההייטק והביוטק, כולל  שאלות ממוקדות למעסיקים על התפקידים הקשים ביותר לגיוס כוח אדם מתאים כיום וכן מבקש את עמדתם של החברות ביחס לאפקטיביות צעדים ממשלתיים אפשריים על-מנת לסייע להם בהיבטים אלו.

כפי שפורט לאחרונה בהרחבה בדוח החדשנות של רשות החדשנות לשנת 2016, הסוקר את אתגרי תעשיות הטכנולוגיה בישראל, המחסור בכוח אדם מהווה היום את אחד האתגרים הגדולים של תעשיית ההיי-טק הישראלית בתחרות המתגברת שלה מול מדינות אחרות בעולם. על פי הגורמים המקצועיים ברשות, אתגר תשתיתי זה מהווה חסם מרכזי לצמיחה הן של חברות ההזנק הישראליות ושל החברות המבוססות יותר וכן להמשך הרחבת פעילות החברות הרב לאומיות בארץ ומגביל מאוד את פוטנציאל הגידול בענף כולו.

המחסור משקף מגבלה בעיקר בהיצע המהנדסים והמתכנתים בישראל, הנגרמת מהירידה המשמעותית בנתח מקבלי התארים בתחומי המדעים בישראל לאורך העשור האחרון, ובמספר האבסולוטי של בוגרי מקצועות ההייטק[1]. אחת הסיבות לכך היא הצניחה התלולה במספר הבוגרים בתחומי מדעי המחשב בישראל, משיא של מעט למעלה מאלף בוגרי אוניברסיטה בשנת 2003 לשפל של כ-600 בוגרים בשנת 2009. למרות התאוששות מסוימת בשנים האחרונות, עד היום, מספר הבוגרים במדעי המחשב לא הצליח לחזור להיקפים של שנות ה-2000 המוקדמות. מחסור זה מתבטא גם במדד הפורום הכלכלי העולמי שממקם את ישראל רק במקום ה-17 בקלות שבה ניתן להשיג כוח אדם מיומן.

פרסום

על רקע ההכרה המתגברת בחשיבות מעורבות ממשלתית אקטיבית בסיוע לצמצום פערי המחסור בכוח אדם מיומן לענפי ההיי-טק בישראל, לאור ההשלכות המשמעותיות של היבט זה על תחרותיות ההיי-טק הישראלי בעתיד והמשך גידול שיעורי הצמיחה שהוא מציג, התבצעו לאחרונה שורת דיונים בין משרדיים בהובלת יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי של משרד הכלכלה, אבי חסון, והממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה [כעת במשרד העבודה והרווחה],  מיכל צוק, ובשיתוף  ות"ת, המועצה הלאומית לכלכלה ופורום מעסיקים. ההחלטה לבצע סקר מקיף זה הנה חלק משורת החלטות הנידונות בפורום זה בימים אלה שיעזרו להתוויית מדיניות מוסדרת בתחום.

לדברי יו"ר רשות החדשנות, אבי חסון, "אנו רואים במחקר הנ"ל איסוף מידע בעל חשיבות לאומית, אשר מחייב שיעור השתתפות גבוה מאוד מצד המעסיקים בענפים הרלוונטיים במשק. זאת, על-מנת לשקף במדויק ככל הניתן את הצרכים והחסמים בתחום, כפי שהם משפיעים על הזירה העסקית. אנחנו קוראים לכל גורם וגורם בתעשייה לקחת חלק, להיכנס לעמוד הנחיתה שהקמנו באתר משרד הכלכלה, ולסייע לנו ולעצמם".

את הסקר ניתן למצוא גם בלינק – http://www.economy.gov.il/RnD/Documents/HonEnoshi-Seker.pdf

[1] הנדסת חשמל, הנדסת מחשבים, מדעי המחשב ומערכות מידע.