טרנד הערים החכמות סחף עיריות בעולם לשפוך מאות מיליונים על טכנולוגיות שלא ממש שיפרו את חיי התושבים. מתכנן הערים רפי רייש: "לא היתה הונאה מכוונת, אבל יזמים הצליחו למכור לעיריות כל דבר שהתחבר לכותרת 'עיר חכמה'"
ברצלונה, עיר עשירה שנפתחה לקשרים גלובליים, משכה בשנים האחרונות תיירות ועסקים בינלאומיים ונדחפה לניסיונות חדשניים ובהם גם טרנד "העיר החכמה", שהוליד מספר ניסויים אורבניים כושלים. אחד מהם היה של פנסי רחוב חכמים שהופעלו במודל תשלום על פי שימוש (pay–per–lighting). במסגרת הפרויקט הותקנו בעיר פנסים שצוידו בחיישנים ונדלקו רק כשזיהו אות סלולרי בסביבתם. המטרה היתה לאמץ פתרון ירוק שיחסוך אנרגיה והוצאות לעירייה, אלא שחיסכון משמעותי לא נרשם בפיילוט. החשמל שנחסך נבלע בעלות התחזוקה של המיזם, ובדרך לחיסכון באנרגיה — אבד הביטחון להולכי הרגל ברחוב.
"תאורת רחוב נחוצה גם לילד שאינו נושא אתו טלפון סלולרי וגם לאדם שנושא סלולרי עם סוללה גמורה. לשניהם לא נעים ללכת בחושך, וזה קורה רק כי הפנס שמעליהם לא נדלק כשלא זיהה את האות מהטלפון הנייד. זאת אולי מערכת חכמה אבל הציבור נפגע ממנה", אומר האדריכל רפי רייש, שעובד עבור האו"ם כיועץ לפיתוח העיר החכמה של ארגון האביטאט (ארגון הדיור העולמי), יועץ הפיתוח האורבני של ראש עיריית אנטבה ומי שכתב את התוכנית האסטרטגית לעיור של ממשלת רואנדה.
פרסום
פרסום
להמשך המאמר דה מרקר
