ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ ווליד טאהא, החלה היום (ד') לדון בסעיפים הנוגעים לאנרגיה מתחדשת במסגרת פרק האנרגיה בחוק ההסדרים (סימן ג', סעיפים 64 ו-65 – אנרגיות מתחדשות בפרק י"א בהצעת חוק התכנית הכלכלית [תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022], התשפ"א-2021).
אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה, הציג את הצורך בתיקון החקיקה ואמר: יש לנו מחויבות להגיע ל-30% אנרגיה מתחדשת תוך 9 שנים. זה אתגר משמעותי ואנו, כמשרד, אחראים להביא את ישראל לשם. לשם כך צריך שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה ועם השלטון המקומי. אם רוצים להגיע ל-30% אנרגיה מתחדשת, צריך למעשה לשכפל את משק החשמל, כי השמש עובדת רק חצי יממה. אלו השקעות גדולות. חברת החשמל לא עוסקת בזה.
פרסום
במדינה קטנה, בה משאב הקרקע יקר, צריך לנצל כל מבנה, כל מאגר מים ומטמנה, שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים. כדי להגיע ליעד, אנו זקוקים ל-170-180,000 דונם. זה גם אתגר כלכלי וגם אתגר של הסדרה, של תכנון ובניה. בתוכנית הכלכלית הועלה נושא פטור מהיטל למתקני מים, לגדרות, למטמנות. לחייב בתי ספר חדשים בהקמת פאנלים סולריים. הרחבת התשתית הלאומית. לאפשר לפרוס רשת. המדינה צריכה לאפשר זאת במינימום בירוקרטיה ומינימום תשלומים.
ח"כ מוסי רז: כשאתה אומר 30%, אתה מדבר על אנרגיה מיוצרת או אנרגיה נצרכת? אדירי: לא מודדים כמה מתקני ייצור יש לי. זה עומד היום על 17%. סופרים רק מה האנרגיה שהצרכן צורך. כמה מסך החשמל הנצרך יוצר מאנרגיה מתחדשת.
ח"כ שרון רופא אופיר שאלה על איזה היקף שטח מדובר ואדירי השיב: בסוף 2021 נגיע ל-4000 מגה-וואט אנרגיה מתחדשת. זה 10% מצריכת החשמל, וזה אומר 40,000 דונם, מתוכם פחות ממחצית שטחים פתוחים. בשביל להגיע ל-30% נזדקק ל-180,000 דונם. לכן שואפים לנצל דו שימוש – גגות, חניונים, מטמנות, מחלפים, מאגרי מים. נזדקק לפחות לעוד 40-50 אלף דונם שטחים פתוחים, כמעט כולם חקלאיים, מתוכם אישרו לנו בינתיים 20,000. מנסים לפתח היום שילוב של שטח חקלאי שבו השמש תשמש גם לגידול חקלאי וגם לאנרגיה. הולכים על פיילוט של אלף דונם. כבר יש תעריף. זה מתחיל.
ח"כ אלון טל: יש הצעות לייבא חשמל סולרי מירדן בכמות שיכולה לספק שליש מהשטחים הפתוחים שמדובר עליהם. אדירי: המשרד מקדם שת"פ אזורי להקלת המצוקה שיש לנו. צריך להתקדם גם בדו שימוש וגם לרכוש חשמל ירוק מהשכנים.
ח"כ יצחק פינדרוס שאל האם יש חשיבה למצוא גם פתרונות אחרים ואדירי השיב: המשרד עבד בשנתיים האחרונות על בחינת מקורות האנרגיה. משק האנרגיה הוא דבר מורכב. ולכן אנו משמרים גם את יכולת הייצור בגז טבעי, ואפילו את יכולת הייצור בפחם, למרות שמתכוונים להפסיק את השימוש בו. אין הפרשי גובה בישראל ואין נהרות. ההידרו לא קיים. עובדים היום על טכנולוגיות יותר יעילות בשטח. על רוח בים ויבשה, אפילו על היתוך. זה נבחן בואכה 2050. אבל על היעד של עד 2030 צריך לעבוד היום. בשביל להגיע לשם, זה קודם כל שמש.
עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה, ביקש להבהיר לחברי הוועדה מה מתקנת הצעת החוק. הוא הבהיר כי לאחר קביעת הגדרות של מתקן לאגירת אנרגיה, מתקן אגרו-וולטאי ומתקן פוטו-וולטאי בחוק התכנון והבנייה, מגיע סעיף המתקן את הגדרת "תשתיות לאומיות" בחוק, על מנת שניתן יהיה להגיש לוועדה לתשתיות לאומיות תכניות העוסקות בהקמת מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן מיתוג לחשמל ובהיקף מסוים אף מיתקן השנאה לחשמל.
עו"ד רוזנר העיר כי יש לתיקון זה שתי משמעויות מרכזיות: האחת היא החלשת כוחן של הרשויות המקומיות – גם בשל כוחן החלש יחסית בוות"ל וגם בשל האפשרות לעקוף את הרישוי על ידן. המשמעות השנייה היא כי היועץ הסביבתי לוות"ל אינו המשרד להגנת הסביבה, אלא יועץ חיצוני אשר נשכר ע"י הוועדה, ויכולות להיות לכך משמעויות של הבדלי גישה.
הנושא השני אותו הסביר עו"ד רוזנר הוא תיקון סעיף שמאפשר הכנתה של תכנית מתאר כללית לגבי מתקני אגירה ומתקנים אגרו-וולטאים, מבלי להצביע על המיקום הספציפי היא מיושמת. הוא המשיל את הדבר לתמ"א 38, אשר קובעת את העקרונות, וסימון הבניין הוא בשלב היתר הבנייה. עו"ד רוזנר הדגיש כי במסגרת ההליך החוקי המוצע כאן, במסגרת הליך מתן ההיתר למתקנים, יהיה שלב של שיתוף ציבור ואפשרות להגשת הסתייגויות.
התיקון השלישי אותו הסביר לחברי הוועדה עו"ד רוזנר הוא פטור מהיטל השבחה, כהוראת שעה עד סוף 2025, בגין הקמה של מיתקנים פוטו-וולטאיים אשר מוקמים באופן המבטא דו שימוש בקרקע – כלומר על חניונים, צדי דרכים, מחלפים, קירות תומכים וכד'. עו"ד רוזנר הבהיר כי מדובר בהרחבה של פטור בהוראת שעה שכבר קיים על גגות או מאגרי מים, למשל, ובכל מקרה הפטור הוא רק על חלק מתשלומי החובה – רשות מקומית עדיין יכולה לגבות היטלי פיתוח ורשות מקרקעי ישראל עדיין יכולה להתנות את הסכמתה בתשלום דמי היתר או דמי הסכמה.
איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: יש שתי מציאויות, יש את מה שמוצג כאן בכנסת ויש את מה שקורה במציאות, בשטח, בה הממשלה לא מקדמת מעבר לאנרגיה ירוקה. אנחנו היום בחודש אוקטובר, וטרם פורסם שימוע, שלא לומר החלטה, על מה התעריף ומה יהיה הרווח של אדם שמקים גג סולארי ב-2022. רשת החשמל תקועה לגמרי – שליש משטח המדינה חסום למתקנים סולאריים. באזורים שלמים, ברוב הפריפריה, לא ניתן אף לחבר גג סולארי ביתי קטן, כי תשתית החשמל ורשת החשמל לא פותחה שנים רבות. לא נעמוד ביעד 10% מצריכת החשמל שתגיע מאנרגיה מתחדשת, שהיה היעד ל2020 גם עד סוף השנה, בניגוד להבטחות נשמעות פה.
פרסום
אילה גלדמן, ראש אגף התכנון במשרד להגנת הסביבה: חשוב לי לציין כי בכל הקשור למתקנים האגרו-וולטאים, מדובר על שטחים של עיבוד חקלאי, ולא שטחים פתוחים שמוגדרים כרגע כשטחים חקלאיים. חשוב לקדם את האנרגיה המתחדשת, אך בעדינות ובאיזון עם שמירה על שטחים פתוחים. עו"ד רוזנר אמר כי הנוסח הקיים בחוק אינו מבטיח זאת בוודאות, ואכן יש שטחי טבע פתוחים שמוגדים כקרקע בייעוד חקלאי, וחברי הוועדה ביקשו כי יוצע נוסח חדש לתיקון אשר מבהיר כי מדובר בקרקע שייתכן ויהיה בה שימשו חקלאי בפועל, ולא רק מוגדרת כייעוד חקלאי.
ח"כ יוראי להב הרצנו ביקש לשמוע את עמדת משרד האוצר לגבי החלת הפטור מהיטל ההשבחה גם על הקמת מתקני אגירה ולא רק על מתקנים פוטו-וולטאים, ומשרדי האוצר והאנרגיה השיבו כי לא יתנגדו, אך אין זו עמדת כלל הממשלה ויש לבדוק את הנושא. חברי הוועדה ביקשו כי הדבר ייבדק עד לדיון הוועדה הבא.
ח"כ אלון טל הצביע כי אם המדינה לא תעמוד ביעדי צריכת האנרגיה מאנרגיה מתחדשת עד שנתל 2025, לא תתבטל הוראת השעה והפטור מהיטל ההשבחה ימשך. ח"כ טל הוסיף כי אם השלטון המקומי טוען הוא זקוק להיטלי ההשבחה, אז הדבר יתמרץ אותם להשתתף במאמץ, ולהגביר את מתקני האנרגיה המתחדשת בשטחם, כדי לעמוד ביעדים, בעוד שזמן מוגדר לביטול הפטור עלול להוות עבורם תמריץ לעיכובים. עו"ד רוזנר העיר כי אין יעדי משלה לשנת 2025, אלא לשנת 2020 ולשנת 2030, כך שהדבר יכול להיות בעייתי, אך חברי הוועדה תמכו בדבר וביקשו כי גם תיקון זה ייבדק.
יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא, הודיע כי ניתן להגיש הסתייגויות להצעת החוק עד יום ראשון בשעה 10, ולאחר מכן הוועדה תתכנס להמשך הדיון בה.
