מדובר במכסה של כ-114 מגהוואט – הגדולה ביותר בחמש השנים האחרונות ■ בחודש שעבר הגדילה הממשלה את היעדים שלה לאנרגיה מתחדשת
אם יש לכם מפעל, לול, חווה או סתם קרקע זמינה – תתכוננו. רשות החשמלפרסמה היום לשימוע מכסה חדשה לאנרגיה סולארית. מדובר במכסה של כ-114 מגהוואט, הגדולה ביותר בחמש השנים האחרונות. החשמל שייוצר יכול לשמש לצריכה עצמית או למכירה לרשת החשמל. התעריף יתחיל ב-27 אגורות לקילוואט שעה ויעלה עד 31 אגורות.
אף שבישראל יש בממוצע 1,700 שעות אור בשנה, כיום רק כ-2% מהאנרגיה של ישראל מופקת מהשמש. ייצור חשמל סולארי יכול לחסוך למשקי בית אלפי שקלים בשנה, למפעלים עשרות אלפים ולמשק מיליונים.
בעבר היה דרוש סבסוד על מנת לעודד התקנות מערכות סולאריות, אולם היום מחירי המערכות הסולאריות בטכנולוגיה פוטו-וולטאית ירדו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים (הרבה בזכות כניסתה של סין לשוק ייצור המערכות), וכיום זול ויתר לייצר חשמל לבד באמצעות מערכת סולארית מאשר לרכוש את החשמל מחברת החשמל.
פרסום
החיסכון נובע גם מסיבות נוספות. צריכת חשמל בנקודת הייצור חוסכת את עלות הובלת החשמל שמהווה כ-20%-25% מחשבון החשמל של הצרכן, ואת עלות החשמל שלא הגיע אלינו (רק 27%-37% מהאנרגיה "המקורית" מגיעה אלינו – כל יתר החשמל מתפזר כחום והולך לאיבוד בדרך). חיסכון נוסף נובע מעצם העובדה שאנרגיה סולארית נקייה ולא מזהמת.
ביורוקרטיה שגרמה לקיפאון בענף
על פי נתונים של סוכנות האנרגיה העולמית, כבר בעוד 10-15 שנים תייצר אנרגיה סולארית את החשמל הזול ביותר באירופה. דוח של בלומברג על תעשיית האנרגיה מיוני 2015 מצביע על כך שבשנת 2040 – 60% מהחשמל ייוצר מאנרגיה מתחדשת, בעיקר אנרגיה סולארית פוטו-וולטאית.
התחום הסולארי בישראל מקודם החל משנת 2008 על ידי משרד האנרגיה, ומתנהל לפי מכסות שקובעת הממשלה. בשנת 2009 הציבה לעצמה הממשלה יעד ביניים לשנת 2014 להפיק 5% מהחשמל ממקורות מתחדשים, ויעד של 10% לשנת 2020. לפני חודש אישרה הממשלה את הגדלת יעד הייצור מאנרגיה מתחדשת ל-13% בשנת 2025 ול-17% עד שנת 2030. ואולם נכון להיום אחראית האנרגיה המתחדשת על ייצור של כ-2% מסך צריכת החשמל השנתית (כאשר 98% ממנו מגיעים ממתקנים סולאריים פוטו-וולטאים).
"הסיבות לעיכובים הן רבות", מסביר דני דנן, מנכ"ל חברת אנרפוינט ישראל, ומפרט: סחבת ביורוקרטית, בחירות, ערר שהגיש בזמנו משרד האוצר, חילופי ממשלה, היעדר תמיכה ממשלתית ועיכובים נוספים הובילו לקיפאון בענף האנרגיה הסולארית. "יזמים רבים שביקשו להשקיע באנרגיה סולארית לא הצליחו לעשות זאת, יזמים אחרים שלא הצליחו להירשם למכסה נשארו תקועים עם פרויקטים שהתחילו , ויזמים אחרים החליטו להשקיע במדינות אחרות", אומר דנן.
דנן טוען כי עד לא מזמן, מערכת סולארית קטנה או צרכן שמעוניין להתקין פאנל סולארי על הגג הבית, מחויב היה להחליף את שעון החשמל לשעון התעו"ז שמבוסס על תעריף משתנה לפי עומס המערכת והזמן. כמו כן, היה עליו לפתוח תיק במס הכנסה כעוסק מורשה ולהתמודד עם דרישות לתשלום ארנונה. "זה לא קורה בשום מקום אחר בעולם", טוען דנן ומוסיף "אנשים לא מעוניינים להתמודד עם הביורוקרטיה הרבה בתחום הסולארי. ככה לא מקדמים אנרגיות מתחדשות, וככה לא ניתן לעמוד ביעדי הממשלה".
מתוך המכסה של 114 מגהוואט שמפרסמת רשות החשמל, 45 מגהוואט מיועדים למתקנים קטנים (עד 5 מגהוואט), 40 מגהוואט למתקנים של עד 16 מגהוואט, והיתר למתקנים גדולים של מעל 16 מגהוואט. מכסה זו מצטרפת למכסה של 20 מגהוואט שפרסמה הרשות לאחרונה. זו מיועדת למתקנים של עד 50 קילוואט שיותקנו על גגות.
– האם המכסה החדשה תעזור לפתור את הבעיות?
פרסום
"המכסה הזו מבורכת, אבל לא בטוח שהיא מספיקה על מנת להוציא את המשק הסולארי מהקיפאון", טוען איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל. "אנחנו מחכים למכסה הזאת כבר שלוש וחצי שנים. ממש נראה כאילו הממשלה לא רוצה שנייצר חשמל מהשמש".
לטענת פרנס, על מנת לוודא שיעדי הממשלה אכן מושגים, יש לעגן זאת בחקיקה "לכן, ביום ראשון הקרוב עולה הצעת חוק לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לוועדת שרים לחקיקה".
"אף שאני בטוח שהמכסות ייחטפו, לא בטוח שרשות החשמל הביאה בחשבון את כל הפרמטרים של עלויות התקנת המערכת ותחזוקתה כשהיא קבעה תעריף של 27 אג'", טוען אלון תמרי, מנכ*ל משותף בחברת סולארפאוור. "אולי אלו המחירים שנהוגים היום בעולם, אך בישראל נדרשים המתקינים לשלם דמי השבחה, ואין הטבות מס על ההשקעה. לבסוף, מחירי הקרקע בישראל הם גבוהים מיתר מדינות העולם. לא בטוח שבתחשיבים של רשות החשמל הובאו בחשבון כל הפרמטרים האלה".
